רבי יהושע בירדוגו
פרטי מפתח
- הולדהט״ז באב ה׳תרל״ח (1878)
- הילולאכ״ד בתמוז ה׳תשי״ג (1953)
- תפקידראב״ד מקנס, ראב״ד בית הדין הגדול לערעורים ברבאט, והרב הראשי השלישי של מרוקו.
- ייחוס משפחתיבנם של רבי יעקב בירדוגו (בעל “עדות ביעקב”) ומרת רחל; נין של רבי רפאל בירדוגו (“המלאך רפאל”). נשא לאישה את הרבנית מזל-טוב לבית אסודרי (דודתו של הגאון רבי שלום משאש, רבה של ירושלים).
תולדות חייו
רבי יהושע בירדוגו נולד בעיר מקנס ונחשב לאחד מגדולי ומנהיגי יהדות צפון אפריקה במאה ה-20. הוא ניחן בפיקחות נדירה, תפיסה מהירה וחריפות שכלית עצומה, ולמד בבחרותו אצל אביו ואצל רבי חיים מריג׳ן. כבר בגיל צעיר בלט בכוח פסיקתו ובבקיאותו המקיפה בדיני ממונות ומשפט עברי.
בשנת תרס״ד החל לכהן כדיין, ובשנת תרצ״ב (1932) מונה לראב״ד מקנס לצד גדולי הדור רבי רפאל ברוך טולדנו ורבי יוסף משאש. בחודש אייר תש״א (1941), לאחר פטירת קרובו רבי חיים יקותיאל בירדוגו, נבחר לכהן כרבה הראשי של יהדות מרוקו ונשיא בית הדין הגדול לערעורים בבירה רבאט. הוא הוביל את הקהילות היהודיות בממלכה לאורך שנות מלחמת העולם השנייה ותקופת משטר וישי בתושייה ובאומץ רב. רבי יהושע ייסד את ישיבת “כתר תורה” במקנס, הוביל את מועצת רבני מרוקו לחיזוק תקנות הקהילה, ותמך בעלייה ובבניין ארץ ישראל באמצעות פעילותו בראשות אגודת “חיבת ציון”. בשנת 1949 פרש מתפקידו הרשמי וחזר לעירו מקנס, שם נטמן בבית העלמין העתיק.
חיבוריו
- פסקי דין ושו״ת: מאות תשובות הלכתיות ופסקים בדיני ממונות, אישות וצוואות, שחלקם כונסו בקבצי הפסיקה של בתי הדין במרוקו.
- תקנות הקהילה ומועצת הרבנים: תיקון וניסוח תקנות הלכתיות מרכזיות למעמד האישי, ירושות והגנת אלמנות ויתומים.
קשרי משפחה
מקורות
- דף הערך “יהושע בירדוגו” באתר ויקיפדיה
- תולדות חייו ופרטי ההילולא באתר MyTzadik
- ערך “רבי יהושע בירדוגו” באנציקלופדיית המכלול
- הערך בוויקיפדיה העברית – יהושע בירדוגו