הזוהר הקדוש

וַיִּהְיוּ חַיִּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה ועֶשְׂרִים שָׁנָה ושֶׁבַע שָׁנִים, רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, (יונה א) ויִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה ויְטִלֻהוּ אֶל הַיָּם ויַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. הָכָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא, מַאי טַעְמָא אַרְעִישַׁת יַמָּא עֲלֵיהּ דְּיוֹנָה, ולָא אַרְעִישַׁת עֲלֵיהּ אַרְעָא, כֵּיוָן דְּהֲוָה אָזִיל בְּגִין דְּלָא תִשְׁרֵי עֲלֵיהּ שְׁכִינְתָּא, יַמָּא (עלאה) אַמַּאי אָחִיד בֵּיהּ כַּד הֲוָה אָזִיל.

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, (יונה א) וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה וַיְטִלֻהוּ אֶל הַיָּם וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל מָה הַטַּעַם הִרְעִישׁ הַיָּם עַל יוֹנָה וְלֹא הִרְעִישָׁה הָאָרֶץ עָלָיו, כֵּיוָן שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁרֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה? לָמָּה הַיָּם [הָעֶלְיוֹן] הָיָה אוֹחֵז בּוֹ כְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ?

אֶלָא וַדַּאי מִלָּה בְּאַתְרֵיהּ הֲוָה. יַם, תְּנַן יַם דַּמְיָא לְרָקִיעַ וְרָקִיעַ לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, וּבְגִין כָּךְ יַמָּא אָחִיד בֵּיהּ וְנְטַל לֵיהּ (בגין דהוה עריק) מִקַּמֵּי יַמָא עָרַק (נ''א ומקמי ימא ביה שרא יראה בדוכתיה), שָׁדֵי יַמָּא יְדָא בֵּיהּ בְּדוּכְתָּהָא (נ''א תשרי ידא בדוכתהא).

אֶלָּא וַדַּאי הָיָה הַדָּבָר בִּמְקמוֹ. יָם שָׁנִינוּ, הַיָּם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְהָרָקִיעַ לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, וּמִשּׁוּם כָּךְ הַיָּם אָחַז בּוֹ וְנָטַל אוֹתוֹ [מִשּׁוּם שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ] בָּרַח מִלִּפְנֵי הַיָּם [נ''א וּמִלִּפְנֵי הַיָּם בּוֹ שָׁרְתָה יִרְאָה בִּמְקוֹמוֹ], זָרַק הַיָּם בּוֹ יָד בִּמְקוֹמוֹ [נ''א תִּשְׁרֶה הַיָּד בִּמְקוֹמָהּ].

וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה וַיְטִלֻהוּ אֶל הַיָּם. אוֹלִיפְנָא כַּד הֲווּ נָטְלֵי לֵיהּ וְטָבְעֵי יַרְכוֹי בְּיַמָּא, הֲוָה יַמָּא שָׁכִיךְ, זָקְפִין לֵיהּ, אִתְרְעִישׁ יַמָּא, כָּל מַה דְּטָבְעֵי לֵיהּ הָכִי אִשְׁתְּכִיךְ יַמָּא, עַד דְּאִיהוּ אָמַר שָׂאוּנִי וַהֲטִילוּנִי אֶל הַיָּם, מִיָּד וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה וַיְּטִלוּהוּ אֶל הַיָּם.

וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה וַיְטִלֻהוּ אֶל הַיָּם. לָמַדְנוּ, כְּשֶׁהָיוּ נוֹטְלִים אוֹתוֹ וּמְטַבְּעִים אֶת יְרֵכָיו בַּיָּם - הַיָּם הָיָה שׁוֹכֵךְ. מְרִימִים אוֹתוֹ - וְהַיָּם רוֹעֵשׁ. כָּל מַה שֶּׁמְּטַבְּעִים אוֹתוֹ - כָּךְ הָיָה הַיָּם שׁוֹכֵךְ. עַד שֶׁהוּא אָמַר שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל הַיָּם. מִיָּד וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה וַיְטִלֻהוּ אֶל הַיָּם.

כֵּיוָן דְּאִתְרַמֵּי בַּיָּם פָּרְחָה מִנֵּיהּ נִשְׁמָתֵיהּ, וְסָלְקָא עַד כֻּרְסְיָיא דְמַלְכָּא, וְאִתְדָּנַת קַמֵּיהּ, וְאַהֲדָרַת לֵיהּ נִשְׁמָתֵיהּ, וְעָאל בְּפוּמָא דְהַהוּא נוּנָא, וּמִית נוּנָא, לְבָתַר אִתְקְיַּים הַהוּא נוּנָא, וְאוּקְמוּהָ. (דף קכא ע''ב)

כֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק בַּיָּם, פָּרְחָה מִמֶּנּוּ נִשְׁמָתוֹ וְעָלְתָה עַד כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ וְנִדּוֹנָה לְפָנָיו, וְחָזְרָה לוֹ נִשְׁמָתוֹ, וְנִכְנַס בְּפִי הַדָּג הַהוּא וּמֵת הַדָּג. לְאַחַר מִכֵּן הִתְקַיֵּם אוֹתוֹ הַדָּג, וּפֵרְשׁוּהָ.

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּבַר נָשׁ סָלִיק בְּעַרְסֵיהּ כָּל לֵילְיָא וְלֵילְיָא, נִשְׁמָתֵיהּ נָפְקַת מִנֵּיהּ וְאִתְדָּנַת קַמֵּי בֵּי דִינָא דְמַלְכָּא, אִי זַכָּאָה לְאִתְקָיְימָא, אִתְהַדָּרַת לְהַאי עַלְמָא.

בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם עוֹלֶה עַל מִטָּתוֹ בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה, נִשְׁמָתוֹ יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ וְנִדּוֹנֵית לִפְנֵי בֵּית הַדִּין שֶׁל הַמֶּלֶךְ. אִם זַכַּאי לְהִתְקַיֵּם - חוֹזֶרֶת לָעוֹלָם הַזֶּה.

וְדִינָא הוּא בִּתְרֵין גְּוָונִין, דְּהָא לָא דָיְינִין לֵיהּ לְבַר נָשׁ עַל בִּישִׁין דְּאִיהוּ עָתִיד וְזַמִּין לְמֶעְבַּד דִּכְתִיב (בראשית כא) כִּי שָׁמַע אֱלהִים וְגו' בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. וְלָא תֵימָא דְּדָנִין לֵיהּ עַל טָבִין דְּעָבִיד לְחוּד, אֶלָּא לְאוֹטָבָא לֵיהּ עַל אִינוּן טָבִין דְּהַשְׁתָּא כְּמָה דְאִתְּמָר, וְדָנִין לֵיהּ עַל זָכְיָין דְּאִיהוּ זַמִּין לְמֶעְבַּד, וּבְגִינַיְיהוּ אִשְׁתְּזִיב אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ הַשְׁתָּא חַיָּיבָא. בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד טִיבוּ עִם כָּל בִּרְיָין וְכָל אָרְחוֹי דְאִיהוּ עָבִיד לְאוֹטָבָא לְכֹלָּא, וְלָא דָאִין לְבַר נָשׁ עַל בִּישִׁין דְּאִיהוּ זַמִּין לְמֶעְבַּד, וּבְגִין כָּךְ אִתְדָּן בַּר נָשׁ קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

וְהַדִּין הוּא בִּשְׁנֵי גְוָנִים, שֶׁהֲרֵי אֵין דָּנִים אֶת הָאִישׁ עַל הָרָעוֹת שֶׁהוּא עָתִיד וּמְזֻמָּן לַעֲשׂוֹת, שֶׁכָּתוּב (בראשית כא) כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים וְגוֹ' בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. וְלֹא תֹאמַר שֶׁדָּנִים אוֹתוֹ עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה לְחוּד, אֶלָּא לְהֵיטִיב לוֹ עַל אוֹתָם טוֹבוֹת שֶׁל עַכְשָׁו, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְדָנִים אוֹתוֹ עַל זְכֻיּוֹת שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת, וּבִשְׁבִילָם הוּא נִצּוֹל, אַף עַל גַּב שֶׁהוּא כָּעֵת רָשָׁע. מִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם כָּל הַבְּרִיּוֹת, וְכָל דַּרְכּוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה - לְהֵיטִיב לַכֹּל, וְלֹא דָן אֶת הָאָדָם עַל הָרָעוֹת שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִדּוֹן הָאָדָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּאַטִּילוּ לֵיהּ לְיוֹנָה בְּיַמָּא, מַה כְּתִיב, וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. הַיָּם עִלָּאָה, מַאי וַיַּעֲמֹד, דְּקָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת, בַּעֲמִידָה אִיהוּ כַּד רוּגְזָא שָׁכִיךְ, בְּשַׁעְתָּא דְּדִינָא שַׁרְיָא בְּעַלְמָא, הַהוּא בֵּי דִינָא אִיהוּ כְּאִתְּתָא דְּמִתְעַבְּרָא, וְקַשְׁיָא לְאוֹלָדָא, וְכַד אוֹלִידַת שְׁכִיךְ רוּגְזָא. הָכִי נָמֵי כַּד דִּינָא שַׁרְיָא בְּעַלְמָא, לָא שָׁכִיךְ וְלָא נָח עַד דְּאִתְעֲבִיד דִּינָא בְּחַיָּיבַיָא, כְּדֵין הוּא נַיְיחָא דִילֵיהּ, לְמֵיקַם בְּדוּכְתָּא שְׁלִים, וּלְמֵיקַם בְּקִיּוּמֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי יא) וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. וְהָא אוֹקִימְנָא.

בֹּא רְאֵה, כֵּיוָן שֶׁהִטִּילוּ אֶת יוֹנָה לַיָּם מַה כָּתוּב? וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. הַיָּם הָעֶלְיוֹן. מַה זֶּה וַיַּעֲמֹד? שֶׁעָמַד בְּקִיּוּמוֹ כָּרָאוּי. הוּא בַּעֲמִידָה כְּשֶׁהָרֹגֶז שׁוֹכֵךְ. בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּין שָׁרוּי בָּעוֹלָם, אוֹתוֹ בֵּית הַדִּין הוּא כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת וּמַקְשָׁה לָלֶדֶת, וּכְשֶׁמּוֹלִידָה, שׁוֹכֵךְ הָרֹגֶז. כָּךְ גַּם כְּשֶׁהַדִּין שׁוֹרֶה בָּעוֹלָם, לֹא שׁוֹכֵךְ וְלֹא נָח עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה הַדִּין בָּרְשָׁעִים, וְאָז הוּא הַמְּנוּחָה שֶׁלּוֹ, לַעֲמֹד בְּמָקוֹם שָׁלֵם וְלַעֲמֹד בְּקִיּוּמוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי יא) וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. וְזֶה בֵּאַרְנוּ.

בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. וְהָכְתִיב (יחזקאל יח) הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע וְהָא לֵית נַיְיחָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד אִתְעֲבִיד דִּינָא בְּרַשִּׁיעַיָּיא. אֶלָּא כָּאן קוֹדֶם דְּאִשְׁתְּלִים קִיסְטָא, כָּאן לְבָתַר דְּאִשְׁתְּלִים קִיסְטָא (אית ליה נייחא):

בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. וַהֲרֵי כָּתוּב (יחזקאל יח) הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע? וַהֲרֵי אֵין נַחַת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה דִין בָּרְשָׁעִים? אֶלָּא כָּאן קֹדֶם שֶׁנִּשְׁלְמָה הַסְּאָה - וְכָאן אַחַר שֶׁנִּשְׁלְמָה הַסְּאָה [יֵשׁ לוֹ נַחַת].

ויהיו חיי שרה. גופא דמתניתין, אנן קריבין הוינא, שמענא קלא מתהפך מעילא לתתא, אתפשטת בעלמא, קל מתבר טורין, ומתבר טנרין תקיפין, עלעולין רברבין סלקין, אודננא פתיחן.

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה. גּוּף הַמִּשְׁנָה, אָנוּ קְרוֹבִים הָיִינוּ, שָׁמַעְנוּ קוֹל מִתְהַפֵּךְ מִמַּעְלָה לְמַטָּה מִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם, קוֹל מְשַׁבֵּר הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים חֲזָקִים, רוּחוֹת חֲזָקוֹת עוֹלוֹת. אָזְנֵינוּ פְתוּחוֹת.

10.

הוה אמר במטלנוי קוץ קוציתא, דמיכן דמימין שינתא בחוריהון, קיימין בקיומיהון. מלכא דממלל, נטרי תרעין, שליטא דחילין סגיאין, קם בקיומיה.

הָיָה אוֹמֵר בְּמַסָּעָיו, אָקִיץ בְּקוֹץ הַיְשֵׁנִים הַדּוֹמְמִים. שֵׁנָה בְּחוֹרֵיהֶם (בְּעֵינֵיהֶם), עוֹמְדִים עַל עָמְדָּם. הַמֶּלֶךְ שֶׁמְּדַבֵּר, [וְלֹא עָבְרוּ, נִמְצְאוּ] שׁוֹמְרֵי הַשְּׁעָרִים, שִׁלְטוֹן שֶׁל חֲיָלוֹת רַבִּים עוֹמֵד עַל עָמְדּוֹ.

11.

כלהו לא מרגשן, ולא ידעי דספרא פתיח, ובשמא אכתוב, ודומה קאים, ונטיל בחושבנא, ודיירי עפרא תייבין לבר, וקריב טב לאתמנאה בהו, לא תאיבין, גלגולא והפוך.

כֻּלָּם לֹא מַרְגִּישִׁים וְלֹא יוֹדְעִים שֶׁהַסֵּפֶר פָּתוּחַ וּבַשֵּׁם נִכְתָּבִים, וְדוּמָה עוֹמֵד וְנוֹטֵל בְּחֶשְׁבּוֹן, וְשׁוֹכְנֵי עָפָר שָׁבִים לַחוּץ, וְקָרֵב טוֹב לְהִמָּנוֹת בָּהֶם, אֵינָם חוֹשְׁקִים בְּגִּלְגּוּל וְהִפּוּךְ.

12.

נפלין ולא קיימין, אתמחון חייבין מספרא דדומה, מאן יתבע לון, ומאן יתיב בחושבנהון, ווי לון, ווי לחייהון, ווי לרגשיהון, בגינהון אתקרי, ימחו מספר חיים וגו'.

נוֹפְלִים וְלֹא עוֹמְדִים, נִמְחִים הַחַיָּבִים מִסִּפְרוֹ שֶׁל דּוּמָה, מִי יְבַקֵּשׁ אוֹתָם וּמִי יֵשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹנוֹתֵיהֶם. אוֹי לָהֶם! אוֹי לְחַיֵּיהֶם! אוֹי לָרְגָשׁוֹת שֶׁלָּהֶם [לְנַפְשׁוֹתָם]! בִּשְׁבִילָם נֶאֱמַר (תהלים סט) יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים וגו'.

13.

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה. מַאי שְׁנָא הָכָא שָׂרָה דִּכְתִיב מִיתָתָה בְּאוֹרַיְיתָא מִכָּל נְשֵׁי דְעַלְמָא דְּלָא כְּתִיב הָכִי מִיתַתְהוֹן בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר רַבִּי חִיָיא וְלָאו, וְהָכְתִיב (בראשית לה) וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה. וּכְּתִיב, (במדבר כ) וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וְגו'. וּכְתִיב, (בראשית לה) וַתָּמָת דְּבוֹרָה (דף קכב ע''א) מֵינֶקֶת רִבְקָה. וּכְתִיב, (בראשית לח) וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה.

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה. מַה שּׁוֹנֶה כָּאן שֶׁכְּתוּבָה מִיתָתָהּ בַּתּוֹרָה מִכָּל נְשׁוֹת הָעוֹלָם שֶׁלֹּא כְתוּבָה כָּךְ מִיתָתָן בַּתּוֹרָה? אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וְלֹא?! וְהִנֵּה כָּתוּב (בראשית לה) וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, וְכָתוּב (במדבר כ) וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וְגוֹ', וְכָתוּב (בראשית לה) וַתָּמָת דְּבוֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה, וְכָתוּב (בראשית לח) וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה.

14.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּכֻלְּהוּ לָא כְּתִיב כְּמָה דִכְתִיב בְּשָׂרָה דְּאִתְּמָר וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה. דְּהָא בְּכֻלְּהוּ לָא אִתְמָנוּן יוֹמִין וּשְׁנִין כְּמוֹ לְשָׂרָה. בְּכֻלְּהוּ לָא כְּתִיב פָּרְשָׁתָא חָדָא בִּלְחוּדָהָא כְּמוֹ לְשָׂרָה. אֶלָּא רָזָא אִיהוּ בְּגִין הַהוּא דַרְגָּא דְּכָל יוֹמִין וּשְׁנִין דְּבַר נָשׁ בֵּיהּ תַּלְיָין (דדא היא ה''א בתראה).

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בְּכֻלָּם לֹא כָתוּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה. שֶׁהֲרֵי בְּכֻלָּם לֹא נִמְנוּ יָמִים וְשָׁנִים כְּמוֹ לְשָׂרָה, וּבְכֻלָּם לֹא כָתוּב פָּרָשָׁה אַחַת לְבַדָּהּ כְּמוֹ לְשָׂרָה. אֶלָּא סוֹד הוּא, מִשּׁוּם אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁכָּל הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים שֶׁל אָדָם תְּלוּיִים בָּהּ [שֶׁזּוֹ הִיא הֵ''א הָאַחֲרוֹנָה].

15.

פָּתַח וְאָמַר, (קהלת ה) וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד. וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא וַדַּאי דְּהָא מִתַּמָּן נָפְקִין רוּחִין וְנִשְׁמָתִין וְתוֹעַלְתָּא לְעַלְמָא. מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, מַאן מֶלֶךְ דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לְשָׂדֶה נֶעֱבָד כַּד אִיהוּ (עז ב אתתקן כדקא יאות. ומלך, דא, מלך עלאה דאתחבר לשדה כד איהו נעבד. מאן שדה, דא שדה אשר ברכו יי. דכתיב, (בראשית כז)) כְּרִיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרַכוֹ יְיָ. דְּכַד אִיהוּ (אתעבד) נֶעֱבַד וְאִתְתַּקַּן בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ כְּדְקָא יָאוֹת, כְּדֵין מֶלֶךְ עִלָּאָה אִתְחַבַּר עִמֵּיהּ.

פָּתַח וְאָמַר, (קהלת ה) וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד. וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם יוֹצְאוֹת הָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת וְתוֹעֶלֶת לָעוֹלָם. מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, מִי הַמֶּלֶךְ? זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, כְּשֶׁהוּא נִתְקָן כָּרָאוּי. וּמֶלֶךְ זֶה הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן שֶׁמִּתְחַבֵּר לַשָּׂדֶה כְּשֶׁהוּא נֶעֱבָד. מִי הַשָּׂדֶה? זֶה הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה', שֶׁכָּתוּב (בראשית כז) כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה'. שֶׁכְּשֶׁהוּא [נַעֲשֶׂה] נֶעֱבָד וְנִתְקָן בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ כָּרָאוּי, אָז הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן מִתְחַבֵּר עִמּוֹ.

16.

רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד. כַּמָּה גַוְונֵי רָזִין עִלָּאִין הָכָא. מֶלֶךְ. דָּא (עזב) שְׁכִינְתָּא דְּלָא שַׁרְיָא בְּבֵיתָא לְאִתְתַּקָּנָא בָהּ אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאִתְנָסִיב בַּר נָשׁ וְאִזְדַּוַּוג בְּאִנְתְּתֵיהּ לְאוֹלָדָא וּלְמֶעְבַּד אִיבִּין, וְאִיהִי אֲפִיקַת נִשְׁמָתִין לְאַשְׁרָאָה בָהּ, וּבְגִין כָּךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד וְלָא לְאָחֳרָא.

רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד - כַּמָּה גְוָנִים סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים כָּאן. מֶלֶךְ - זוֹ הַשְּׁכִינָה שֶׁאֵין שׁוֹרָה בַּבַּיִת לְהִתַּקֵּן בָּהּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנִּשָּׂא אָדָם וּמִזְדַּוֵּג עִם אִשְׁתּוֹ לְהוֹלִיד וְלַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת, וְהִיא מוֹצִיאָה נְשָׁמוֹת לְהַשְׁרוֹת בָּהּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד וְלֹא לְאַחֵר.

17.

דָּבָר אַחֵר מֶלֶךְ דָּא אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (משלי לא) אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ הִיא תִתְהַלָּל. לְשָׂדֶה נֶעֱבָד דָּא אִשָּׁה זָרָה כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (משלי ז) לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה. בְּגִין דְּאִית שָׂדֶה וְאִית שָׂדֶה. אִית שָׂדֶה דְּכָל בִּרְכָאָן וְקִדּוּשִׁין בֵּיהּ שַׁרְיָין כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרַכוֹ יְיָ. וְאִית שָׂדֶה דְּכָל חִירוּב וּמְסָאֲבוּ וְשֵׁיצָאָה וְקָטוֹלִין וּקְרָבִין בֵּיהּ שָׁרְיָין. וְהַאי מֶלֶךְ זִמְנִין דְּאִיהוּ נֶעֱבַד לְהַאי שָׂדֶה דִּכְתִיב, (משלי ל) תַּחַת שָׁלשׁ רָגְזָה אֶרֶץ (דף קכב ע''ב) וְגו', תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְגו' וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ. וְהַאי מֶלֶךְ אִתְכַּסְּיָא נְהוֹרֵיהּ וְאִתְחַשָּׁךְ עַד דְּאִתְדַּכֵּי וְאִתְחַבַּר לְעֵילָא.

דָּבָר אַחֵר, מֶלֶךְ - זוֹ אִשָּׁה יִרְאַת ה', כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי לא) אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל. לְשָׂדֶה נֶעֱבָד - זוֹ אִשָּׁה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם ז) לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה. מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ שָׂדֶה וְיֵשׁ שָׂדֶה. יֵשׁ שָׂדֶה שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת בּוֹ שׁוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה', וְיֵשׁ שָׂדֶה שֶׁכָּל חֻרְבָּן וְטֻמְאָה וְכִלָּיוֹן וְהֶרֶג וּקְרָבוֹת שְׁרוּיִים בּוֹ, וְהַמֶּלֶךְ הַזֶּה לִפְעָמִים שֶׁהוּא נֶעֱבָד לַשָּׂדֶה הַזּוֹ, שֶׁכָּתוּב (שם ל) תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְגוֹ' תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְגוֹ' וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ. וְהַמֶּלֶךְ הַזֶּה מִתְכַּסֶּה אוֹרוֹ וְנֶחְשָׁךְ עַד שֶׁנִּטְהָר וּמִתְחַבֵּר לְמַעְלָה.

18.

וּבְגִין כָּךְ שָׂעִיר דְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ, בְּגִין דְּאִתְפְּרַשׁ הַהוּא שָׂדֶה מִמַּלְכָּא קַדִּישָׁא וְלָא שַׁרְיָין בְּהַאי שָׂדֶה בִּרְכָאָן מֵהַאי מֶלֶךְ. וְכַד אִיהוּ נֶעֱבַד לְהַאי שָׂדֶה כְּדֵין כְּתִיב, (דברים כב) כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ וְגו'. כִּי בַּשָּׂדֶה כְּמָה דְאִתְּמָר.

וּמִשּׁוּם כָּךְ הַשָּׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, מִשּׁוּם שֶׁנִּפְרָד הַשָּׂדֶה הַהוּא מִן הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ וְלֹא שׁוֹרוֹת בַּשָּׂדֶה הַזּוֹ בְּרָכוֹת מִן הַמֶּלֶךְ הַזֶּה. וּכְשֶׁהוּא נֶעֱבָד לַשָּׂדֶה הַזּוֹ, אָז כָּתוּב (דברים כב) כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ וגו'. כִּי בַשָּׂדֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.