הזוהר הקדוש

תָּא חֲזֵי, כַּמָּה שְׁנִין יָתֵיב הַהוּא צַדִּיק, דְּלָא חָזָא לַאֲבוּהָ עֶשְׂרִין וּתְרֵין שְׁנִין. הָא אִינוּן יָתְבוּ בְּמִצְרַיִם, עֶשְׂרִים וּתְרֵין שְׁנִין, לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מֵאִינוּן עֶשֶׂר שְׁבָטִין דְּזַבִּינוּ לֵיהּ, לְפוּם חוּשְׁבְּנָא הֲווֹ מָאתָן וְעֶשְׂרִין שְׁנִין לְכָלְהוֹ, דַּל מִינַיְיהוּ עֶשֶׂר שְׁנִין, דִּנְכִיתוּ לוֹן בְּדִינָא דִלְעֵילָא, בְּגִין עֶשֶׂר שְׁבָטִין קַדִּישִׁין דְּמִיתוּ תַּמָּן בְּמִצְרַיִם, אִשְׁתָּאֲרוּ מָאתַן וְעֶשֶׂר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב רְדוּ שָׁמָּה.

בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה שָׁנִים יָשַׁב אוֹתוֹ צַדִּיק, שֶׁלֹּא רָאָה אֶת אָבִיו עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. הֲרֵי הֵם יָשְׁבוּ בְּמִצְרַיִם עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מֵאוֹתָם עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁמָּכְרוּ אוֹתוֹ. לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן הָיוּ מָאתַיִם וְעֶשְׂרִים שָׁנָה לְכֻלָּם. תּוֹרִיד מֵהֶם עֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁנִּכּוּ לָהֶם בְּדִין שֶׁל מַעְלָה בִּשְׁבִיל עֲשָׂרָה שְׁבָטִים קְדוֹשִׁים שֶׁמֵּתוּ שָׁם בְּמִצְרַיִם - נִשְׁאֲרוּ מָאתַיִם וְעֶשֶׂר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית מא) רְדוּ שָׁמָּה.

תָּא חֲזֵי, כַּד גָּרְמוּ חוֹבִין, וְהַאי שַׁבָּת לָא אִתְנְטֵיר כִּדְקָא יָאוֹת, דִּכְתִיב (ירמיה יז) וְלֹא תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. לָא תִטְלוּן עֲלֵיכוֹן מָטוֹלָא דְּחוֹבִין, דְּהֲוָה מֵגִין עֲלֵיכוֹן מִנַּיְיהוּ, יוֹם הַשַּׁבָּת.

בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁגָּרְמוּ הַחֲטָאִים וְהַשַּׁבָּת הַזּוֹ לֹא נִשְׁמְרָה כָּרָאוּי, שֶׁכָּתוּב (ירמיה יז) וְלֹא תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. אַל תִּטְּלוּ עֲלֵיכֶם מַשָּׂא שֶׁל עֲווֹנוֹת, שֶׁהָיָה מֵגֵן עֲלֵיכֶם מֵהֶם יוֹם הַשַּׁבָּת.

וְלָא שְׁמָעוּ לֵיהּ לִנְבִיאָה, וְאִיתְעַר עֲלֵיהֶן חֶרֶב נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית. מַאן בְּרִית, דָּא שַׁבָּת, דִּכְתִיב לְדוֹרוֹתָם בְּרִית עוֹלָם. וּבְרִית מִילָה, דִּכְתִיב (שם יא) וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ. וּבְרִית צַדִּיק דְּזַבִּינוּ לֵיהּ.

וְלֹא שָׁמְעוּ לַנָּבִיא, וְהִתְעוֹרְרָה עֲלֵיהֶם חֶרֶב נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית. מִי הַבְּרִית? זוֹ שַׁבָּת, שֶׁכָּתוּב (שמות לא) לדרתם ברית עולם, וברית מילה, שכתוב (ירמיה יא) ובשר קדש יעברו מעליך, וברית הצדיק שמכרו אותו.

וְכֹלָּא בְּחַד דַּרְגָּא, שַׁבָּת, וּבְרִית מִילָה, וְצַדִּיק. וְרָזָא דָא, (עמוס ב) עַל ג' פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, וְכָלְהוֹ תָּלֵי בְּמִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק. וּכְדֵין שָׁרוֹ לְאִשְׁתַּעְבְּדָא שֶׁבַע עַל חַטָאתָם. וְאִתְגְּזַר עֲלֵיהוֹן בְּגָלוּתָא דְּבָבֶל, שִׁבְעִין שְׁנִין, בְּחוֹבִין דִּשְׁמִטָה וְיוֹבֵל, דְּתַלְיָין בְּשַׁבָּת הַגָּדוֹל, וְשַׁבָּת סְתָם.

וְהַכֹּל בְּדַרְגָּה אַחַת - שַׁבָּת וּבְרִית מִילָה וְצַדִּיק. וְזֶהוּ סוֹד (עמוס ב) עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, וְכֻלָּם תּוֹלֶה בְּמִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק. וְאָז הִתְחִילוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד שֶׁבַע עַל חַטָּאתָם, וְנִגְזַר עֲלֵיהֶם בְּגָלוּת בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה בַּחֲטָאִים שֶׁל שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל, שֶׁתְּלוּיִים בְּשַׁבָּת הַגָּדוֹל וְשַׁבָּת סְתָם.

וּלְבָתַר אָתוֹ לְאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְאִתְיַישְׁבוּ בָהּ ת''כ שְׁנִין, לְתַשְׁלוּם שִׁבְעִין שָׁבוּעִין, וְשִׁבְעִין שְׁנִין, עֲשָׂרָה שְׁנִין לְכָל יוֹמָא, מֵאִינוּן דְּיַנְקִין מִשְּׁבִיעִי, דְּשַׁבָּת הַגָּדוֹל אוּף הָכֵי אִיקְרֵי שְׁבִיעִי מִתַּתָּא לְעֵילָא. דְּכָלֵיל כְּאֶחָד זָכוֹר וְשָׁמוֹר. וּלְבָתַר אִתְקַיְּימוּ ת''כ שְׁנִין בְּאַרְעָא, עַל חֵילָא דְאוֹרַיְיתָא, דַּהֲווֹ מִתְעַסְּקֵי.

אַחַר כָּךְ בָּאוּ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְהִתְיַשְּׁבוּ בָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, לְתַשְׁלוּם שִׁבְעִים שָׁבוּעוֹת וְשִׁבְעִים שָׁנָה, עֶשֶׂר שָׁנִים לְכָל יוֹם, מֵאוֹתָם שֶׁיּוֹנְקִים מִשְּׁבִיעִי, שֶׁגַּם שַׁבָּת הַגָּדוֹל אַף כָּךְ נִקְרֵאת שְׁבִיעִי מִמַּטָּה לְמַעְלָה, שֶׁכּוֹלֵל כְּאֶחָד זָכוֹר וְשָׁמוֹר. אַחַר כָּךְ הִתְקַיְּמוּ אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בָּאָרֶץ עַל כֹּחַ הַתּוֹרָה שֶׁהָיוּ מִתְעַסְּקִים.

וְכַד גָּרַם חוֹבָא דְּשִׂנְאַת חִנָּם, אִתְעָרֵי שִׂנְאַת חִנָם דִּבְקַדְמֵיתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית לז) וַיִּשְׂנְאוּ אוֹתוֹ, לְהַהוּא זַכָּאָה. וּכְדֵין יְהֵיב לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּיַד מַאן דְּסָנֵי לוֹן שִׂנְאַת חִנָּם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב בֶּאֱדוֹם, (יחזקאל לה) יַעַן הֱיוֹת לְךָ אֵיבַת עוֹלָם וַתַּגֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חָרֶב.

וּכְשֶׁגָּרַם הַחֵטְא שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם, הִתְעוֹרְרָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית לז) וַיִּשְׂנְאוּ אוֹתוֹ, אֶת אוֹתוֹ הַצַּדִּיק, וְאָז נָתַן אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּידֵי מִי שֶׁשּׂוֹנֵא אוֹתָם שִׂנְאַת חִנָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בֶּאֱדוֹם, (יחזקאל לה) יַעַן הֱיוֹת לְךְ אֵיבַת עוֹלָם וַתַּגֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חָרֶב.

וּכְדֵין אִתְפְּרַע מִנַּיְיהוּ, עַל יְדוֹי מִנְיָינָא דְּאִינוּן שְׁנִין, דְּחָסְרוּ מֵרָזָא דְּשֶׁבַע עַל חַטֹאתֵיכֶם. תָּא חֲזֵי, כַּד תִּמְנֵי עֶשְׂרִים וּתְרֵין שְׁנִין שֶׁבַע זִמְנִין, לְכָל חַד מֵאִינוּן עֲשָׂרָה דְּזַבִּינוּ לֵיהּ, הֲווֹ לְהוֹ אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה וְאַרְבָּעִין.

וְאָז נִפְרַע מֵהֶם עַל יְדֵי מִנְיַן אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁחָסְרוּ מִסּוֹד שֶׁל שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁתִּמְנֶה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁבַע פְּעָמִים לְכָל אֶחָד מֵאוֹתָם הָעֲשָׂרָה שֶׁמָּכְרוּ אוֹתוֹ, יֵצֵא לְךְ אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים.

וכדין יתער פורקנא דישראל, כצפרא דשארת לאנהרא זעיר זעיר, עד שבעה עשר שנין, דאסתלק ההוא צדיק דרגא דטו''ב, הדא הוא דכתיב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו. דהא כדין יתחזי למיקם בפרץ, קמי מדת דינא, דהא אשתלימו חובי עלמא, וכדין (עובדיה א יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום.

וְאָז תִּתְעוֹרֵר גְּאֻלָּה לְיִשְׂרָאֵל כְּבֹקֶר שֶׁמַּתְחִיל לְהָאִיר מְעַט מְעַט, עַד שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁהִסְתַּלֵּק אוֹתוֹ הַצַּדִּיק, הַדַּרְגָּה שֶׁל טוֹ''ב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית לז) יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו. שֶׁהֲרי אָז יִרְאֶה לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ לִפְנֵי מִדַּת הַדִּין, שֶׁהֲרֵי נִשְׁלְמוּ חֲטָאֵי הָעוֹלָם, וְאָז (עובדיה א) וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם.

וכדין יתער קודשא בריך הוא טבוון סגיאין על ישראל, ויתבע עלבונהון, ועלבונא דאורייתא, דאוקדו בנורא. ודמא דאינון דאתקטלו על קדושת שמיה. וכדין יתרעי יוסף לאחוהי, (ישעיה יא יג) אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצר את אפרים.

וְאָז יְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹבוֹת רַבּוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, וְיִתְבַּע עֶלְבּוֹנָם וְעֶלְבּוֹן הַתּוֹרָה שֶׁשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ, וְהַדָּם שֶׁל אוֹתָם שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ, וְאָז יִתְרַצֶּה יוֹסֵף לְאֶחָיו, (ישעיה יא) אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם.

10.

תא חזי דהכי הוא, דתנן בשבעה עשר בתמוז בוטל התמיד, ובתשעה באב חרב בית מקדשא. כדאמר רבי יוסי, מגלגלין זכות ליום זכאי, וחובה ליום חייב. דבההיא ליליא אפיקו דבה רעה על ארעא קדישא, וארימו קלהון בבכיה, ואתקבעת לדרי דרין.

בֹּא וּרְאֵה שֶׁכָּךְ זֶה, שֶׁשָּׁנִינוּ בְּי''ז בְּתַמּוּז בֻּטַּל הַתָּמִיד, וּבְט' בְּאָב חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מְגַלְגְּלִים זְכוּת לְיוֹם זַכַּאי, וְחוֹבָה לְיוֹם חַיָּב. שֶׁבְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הוֹצִיאוּ דִבָּה רָעָה עַל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְהֵרִימוּ קוֹלָם בִּבְכִיָּה, וְנִקְבְּעָה לְדוֹרֵי דוֹרוֹת.

11.

ודוק ותשכח, מדבוטל התמיד, דהוה מכפר על חוביהון, עד דאתחרב בי מקדשא, בין בזמנא קדמאה בין בזמנא תנינא, עשרין ותרין יומין, לקבל אינון עשרין ותרין שנין דלא חמא ההוא צדיק אפי יקרא דאבוה, לאחזאה חכמתא עילאה, דהא בהא תליא.

וְדַיֵּק וְתִמְצָא, מִשֶּׁבֻּטַּל הַתָּמִיד, שֶׁהָיָה מְכַפֵּר עַל חֲטָאֵיהֶם, עַד שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בֵּין בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בֵּין בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה - עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם יָמִים, כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים שֶׁלֹּא רָאָה הַצַּדִּיק הַהוּא אֶת פְּנֵי כְּבוֹד אָבִיו, לְהַרְאוֹת אֶת הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁזֶּה תָלוּי בָּזֶה.

12.

והא איתערו חברייא, דכד חריב מקדשא מוצאי שבת היתה, ומוצאי שביעית, ומשמרתו של יהויריב היתה, והלוים עומדים על דוכנם, ואומרים שירה: (תהלים צד כא כג) יגודו על נפש צדיק וגו' ויהי ה' לי למשגב וגו', וישב עליהם את אונם וגו', ולא הספיקו לומר יצמיתם ה' אלהינו, עד שבאו גוים וכבשום. דהא אי אמרו ליה, לא הוה לון תקנה.

וַהֲרֵי הִתְעוֹרְרוּ הַחֲבֵרִים, שֶׁכְּשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מוֹצָאֵי שַׁבָּת הָיָה זֶה וּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, וּמִשְׁמַרְתּוֹ שֶׁל יְהוֹיָרִיב הָיְתָה, וְהַלְוִיִּם עוֹמְדִים עַל דּוּכָנָם וְאוֹמְרִים שִׁירָה: (תהלים צד) יָגוֹדּוּ עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק וְגוֹ' וַיְהִי ה' לִי לְמִשְׂגָּב וְכוּ', וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם וְגוֹ'. וְלֹא הִסְפִּיקוּ לוֹמַר יַצְמִיתֵם ה' אֱלֹהֵינוּ, עַד שֶׁבָּאוּ גוֹיִם וּכְבָשׁוּם. שֶׁהֲרֵי אִם אָמְרוּ אוֹתוֹ, לֹא הָיְתָה לָהֶם תַּקָּנָה.

13.

ומוצאי שבת, חכמתא סגיאה קא רמז, דנפקו משבת דהוה רפואה למכתהון. ומוצאי שביעית, דחבו לגבי כנסת ישראל. ולא עוד, אלא דנפקו ממילה, ולא קיימא בשר קדש. ומשמרתו של יהויריב, כמה דאת אמר (ירמיה ב ט) עוד אריב אתכם נאם ה' ואת בני בניכם אריב.

וּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, חָכְמָה רַבָּה זֶה רוֹמֵז, שֶׁיָּצְאוּ מִשַּׁבָּת שֶׁהָיְתָה רְפוּאָה לְמַכָּתָם. וּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, שֶׁחָטְאוּ אֶל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁחָטְאוּ בַּמִּילָה, וְלֹא בְּרִית בְּשַׂר קֹדֶשׁ. וּמִשְׁמַרְתּוֹ שֶׁל יְהוֹיָרִיב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב) עוֹד אָרִיב אִתְּכֶם נְאֻם ה' וְאֶת בְּנֵי בְנֵיכֶם אָרִיב.

14.

וזמין קודשא בריך הוא לאפקא לון מגלותא, הדא הוא דכתיב, (זכריה ט ט) גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבא לך צדי''ק ונושע הוא.

וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹצִיאָם מִן הַגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (זכריה ט) גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלַיִם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹא לָךְ צַדִּי''ק וְנוֹשָׁע הוּא.

15.

ואי תימא אמאי אתי משיחא מיהודה, מיוסף מבעי ליה. אלא דתרויהו ייתון, ובגין דקודשא בריך הוא לא מקפח שכר כל בריה, יהב מלכותא לדוד, בגין דהוה עשיראה לצדיקים, ושביעאה דאחים. והכי הוא מלכותא דארעא, כעין מלכותא דרקיעא.

וְאִם תֹּאמַר לָמָּה בָּא הַמָּשִׁיחַ מִיהוּדָה? מִיּוֹסֵף הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא שֶׁשְּׁנֵיהֶם יָבֹאוּ, וּמִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בִּרְיָה, נָתַן הַמַּלְכוּת לְדָוִד, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה עֲשִׂירִי לַצַּדִּיקִים וְהַשְּׁבִיעִי שֶׁל הָאַחִים, וְכָךְ הִיא מַלְכוּת הָאָרֶץ, כְּעֵין מַלְכוּת הָרָקִיעַ.

16.

סִתְרֵי תוֹרָה פְּתַח הַהוּא יוּדָאי וַאֲמַר, (תהלים עג) וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב וְגו'. תָּא חֲזֵי, כַּד בַּר נָשׁ אִתְקְרֵיב לְאוֹרַיְיתָא דְאִקְּרֵי טוֹב, דִּכְתִיב (שם קיט) טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ, כְּדֵין אִתְקְרֵיב לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִקְרֵי טוֹב, דִּכְתִיב (שם קמה) טוֹב ה' לַכֹּל. וּכְדֵין אִתְקְרֵיב לְמֶהֱוֵי זַכָּאָה. כמדָּבָר אַחֵר, (ישעיה ג) אִמְּרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב, וְכַד אִיהוּ זַכָּאָה, שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ, וְאוֹלִיפַת לֵיהּ רָזִין עִילָּאִין בְּאוֹרַיְיתָא. בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא לָא אִזְדַּוְּוגָא אֶלָּא בְּטוֹב, דְּהָא צַדִּיק וְצֶדֶק כַּחֲדָא אָזְלִין.

פָּתַח אוֹתוֹ הַיְּהוּדִי וְאָמַר, (שם עג) וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב וְגוֹ'. בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁבֶּן אָדָם מִתְקָרֵב לַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת טוֹב, שֶׁכָּתוּב (שם קיט) טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךְ, אֲזַי מִתְקָרֵב לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא טוֹב, שֶׁכָּתוּב (שם קמה) טוֹב ה' לַכֹּל, וְאָז מִתְקָרֵב לִהְיוֹת צַדִּיק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג) אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב. וּכְשֶׁהוּא צַדִּיק, שְׁכִינָה שׁוֹרָה עָלָיו, וּמְלַמֶּדֶת אוֹתוֹ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים בַּתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁאֵין מִתְחַבֶּרֶת שְׁכִינָה אֶלָּא עִם טוֹב, שֶׁהֲרֵי צַדִּיק וְצֶדֶק הוֹלְכִים יַחַד.

17.

תָּא חֲזֵי, כַּד בְּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, קַיָּים לֵיהּ וְשָׁתֵיל עַל הַנְהוּ שִׁיתָּא יוֹמִין עִילָּאִין, וּשְׁבִיעָאָה דַּעֲלַיְיהוּ, דִּבְגִינֵיהּ דִּשְׁבִיעָאָה דְּאִקְּרֵי צַדּיק, מִתְּזָנִין עִילָּאִין וְתַתָּאִין, וַעֲלֵיהּ קָיְימִין, וּבֵיהּ מִסְתַּמְּכִין, וְהוּא יְסוֹדָא וְשָׁרְשָׁא דִילְהוֹן.

בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, הֶעֱמִיד אוֹתוֹ וְשָׁתַל עַל שֵׁשֶׁת הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים הַלָּלוּ, וְהַשְּׁבִיעִי שֶׁעֲלֵיהֶם, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ שֶׁל הַשְּׁבִיעִי שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק נִזּוֹנִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְעָלָיו עוֹמְדִים, וּבוֹ נִסְמָכִים, וְהוּא הַיְסוֹד וְהַשֹּׁרֶשׁ שֶׁלָּהֶם.

18.

הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קמה) עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְגו'. עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, לְהַהוּא מְשַׁח רְבוּת עִלָּאָה, דִּנְגֵיד מִמּוֹחָא סְתִימָאָה דְּכָל סְתִימִין, לְהַאי כ''ל. וּכְדֵין וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, דְּהַאי כָּל כַּד אִתְעַר לְכַלָּה, דְּאִיהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וּכְדֵין הוּא לְמִירְחַם עַל עָלְמָא, וְכוֹלְהוֹ עָלְמִין בְּחֵדוּ בְּשַׁעֲשׁוּעָא.

זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה) עֵינֵי כֹל אֵלֶיךְ יְשַׂבֵּרוּ וְגוֹ'. עֵינֵי כֹל אֵלֶיךְ יְשַׂבֵּרוּ, לְאוֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחָה עֶלְיוֹן שֶׁשּׁוֹפֵעַ מֵהַמֹּחַ הַנִּסְתָּר שֶׁל כָּל הַנִּסְתָּרִים לַכֹּ''ל הַזֶּה. וְאָז, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. שֶׁהַכֹּל הַזֶּה, כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר אֶל הַכַּלָּה, שֶׁהִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְאָז הוּא לְרַחֵם עַל הָעוֹלָם, וְכָל הָעוֹלָמוֹת בְּשִׂמְחָה וְשַׁעֲשׁוּעַ.

זוהר חדש-וישב