מַאי (שמות ל) כָּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים, אֶלָּא דָּא הוּא מַאן דְּעָבַר עַל פִּקּוּדִין דְּמָארֵיהּ, אִי בָּעֵי לְאִתְתַּקָּנָא קַמֵּי מָארֵיהּ, וְלָא יִשְׁלוֹט עֲלֵיהּ דִּינָא דִלְעֵילָא, זֶה יִתְּנוּ. זֶ''ה בָּעֵי לְמִיתַּן, לְקָרְבָא לֵיהּ בְּזֹא''ת, וּלְאַנְהָרָא לֵהּ בִּנְהִירוּ, בְּגִין דְּלָא תּוֹקֵיד עַלְמָא בְּשַׁלְהוֹבוֹי. בְּגִין דְּמַאן דְּעָבַר עַל פִּקּוּדִין דְּמָארֵיהּ, אַפְרֵיד זֶה מִזֹּאת, כְּדֵין בָּעֵי לְאַתְקָנָא לְהַהוּא אֲתַר, וּלְאֲרָמָא רֵישָׁא קַמֵּי דִינָא, וְלָא יִשְׁלוֹט דִּינָא עֲלֵיהּ.
מַה זֶּה (שמות ל) כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים? אֶלָּא זֶהוּ מִי שֶׁעוֹבֵר עַל מִצְווֹת רִבּוֹנוֹ, אִם רוֹצֶה לְהִתְתַּקֵּן לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, וְלֹא יִשְׁלֹט עָלָיו הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה - זֶה יִתְּנוּ. זֶ''ה צָרִיךְ לָתֵת, לְקָרֵב אוֹתוֹ עִם זֹּא''ת, וּלְהָאִיר לוֹ בְּאוֹר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׂרֹף אֶת הָעוֹלָם בְּשַׁלְהֲבוֹתָיו, מִשּׁוּם שֶׁמִּי שֶׁעוֹבֵר עַל מִצְווֹת רִבּוֹנוֹ, מַפְרִיד זֶ''ה מִזֹּא''ת, אָז צָרִיךְ לְתַקֵּן אֶת אוֹתוֹ מָקוֹם וּלְהָרִים רֹאשׁוֹ לִפְנֵי הַדִּין, וְלֹא יִשְׁלֹט הַדִּין עָלָיו.