רבי יהודה למד תורה מחכמי מקנס והתבלט בחריפותו. נודע בהתמדתו העצומה ובידידותו הקרובה עם רבי חיים בן עטר, בעל “אור החיים” הקדוש. סגנון כתיבתו התאפיין בקיצור מופלג; הוא נימק זאת ברצון לחסוך בהוצאות הדפוס, לחדד את מחשבת הלומדים, ולמנוע מלומדים שאינם ראויים לצטט את דבריו מבלי להתעמק בהם לעומקם. בשל הקיצור, נכתבו ספרי פירושים מיוחדים כדי לפענח את פסקיו וחידושיו.